מאמרים

אתר מאמרים לשימוש חופשי

תאריך: 14.12.2017

אתר מאמרים

קטגוריה:  • דיני עבודה
חוק שעות עבודה ומנוחה
מאת: איתמר כוכבי  |  פורסם בתאריך: 11.05.2016  |  נצפה: 355 פעמים

   חוק שעות עבודה ומנוחה

  שעות העבודה, ימי המנוחה השבועית, השעות נוספות חוקי מגן, בדיני העבודה במדינת ישראל שיעורי מבוא – שכר ותגמולים – חשבונאי, משפטי, מיסויי   ד"ר איתמר כוכבי עורך דין, רואה חשבון וכלכלן הטכניון – הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול, מרצה בקורסים "חשבונאות ניהולית מתקדמת" ו"בקרת עלויות". מרצה מצטיין טכניוני – הצטיינות יתירה בהוראה לשנת תשע"ה סמסטר חורף. מרצה מצטיין טכניוני – ראוי לשבח בהוראה לשנת התשע"ו. אוניברסיטת חיפה – הפקולטה לניהול – מנהל עסקים, מרצה בקורסים "חשבונאות פיננסית" ו"עקרונות החשבונאות" לתואר MBA. מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס. ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה Dr.

Faculty of Law, University of Haifa.   כללי: חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1961 (להלן יקרא: "החוק"), הינו אחד מחוקי המגן הקוגנטיים (ראה הסבר מפורט כאן בהמשך המאמר, כמו כן ר' מאמרי חוקים קוגנטיים וחוקים דיספוזיטיביים), הקיימים במסגרת חוקי משפט העבודה שעיקריו: 1.     הסדרת שעות העבודה של כלל העובדים במדינת ישראל.

2.     קביעת זמנים בהם אסור או מותר למעביד להעסיק את העובד, זכות העובד למנוחה שבועית, והגמול אותו יש לשלם בעד עבודה נוספת.

3.     פירוש מושגי יסוד כגון: שעות העבודה, משמרת הלילה, יום המנוחה השבועי, והשעות הנוספות, תוך קביעת תוספות שכר להן זכאי העובד ביום המנוחה השבועי ובשעות הנוספות.

4.      תכלית החוק נקבעה בבית המשפט העליון, בבג"צ 1611/61 יולנדה גלוטן נ' בית הדין הארצי לעבודה, מיום 23 באוקטובר 2008 (כב' המשנה לנשיאה א.ריבלין), בזו הלשון: "תכליתו המרכזית של חוק שעות עבודה ומנוחה, כפי שמעיד עליו שמו, היא להבטיח כי יתקיים איזון ראוי בחייו של אדם בין השעות שאותן הוא מקדיש לעבודתו לבין שעות הפנאי.

החוק יוצא חוצץ נגד המגמה הרווחת בשוק העבודה, של עבודה לאורך שעות ארוכות ביותר, ומבקש לשמור על כבודם של העובדים.

שתי הגבלות מרכזיות הקבועות בחוק נוגעות לחובה ליום מנוחה שבועי ולמשכו של יום העבודה ושבוע העבודה."   רקע: חוקי מגן – חוקים קוגנטיים – חוק שעות עבודה ומנוחה חוק קוגנטי הינו חוק אשר לא ניתן להתנות עליו, שכן החוק הינו בעל אופי כופה. חוק מגן, אינו מאפשר לאדם ויתור על זכות המוענקת לו מאחר ואין תוקף לויתור.

בחוקי המגן, חתימת האדם והסכמתו, בטלה ומבוטלת שכן החוק הינו כופה.

חוק מגן בדיני עבודה, הינו חוק אשר מטרתו להגן על זכויות העובד הן מפני המעסיק והן מפני ויתור העובד עצמו על זכויותיו הבסיסיות.

מכאן עולה כי לעובד לא קיימת הזכות לוותר, על הזכויות המוקנות לו מתוקף חוקי המגן, ועל מעביד מוטלת החובה החוקית להעניק לעובד תנאי עבודה מינימליים מסוימים אשר נקבעו בחוקי המגן.

החוזה האישי ואף ההסכם הקיבוצי, אינם מתירים או מאפשרים לעובד לוותר על זכות מהזכויות המוענקות לו בחוקי המגן.

הסכם אישי והסכם קיבוצי, יכולים להוסיף ולשפר את תנאי העובד, אך אינם יכולים לגרוע או להרע מחוקי המגן אשר הוענקו לעובד.

ההיגיון וההבנה של חוקי המגן הינם, שיחסי עובד-מעביד אינם שוויוניים, שכן המעביד הינו גוף חזק ובעל אמצעים מול העובד חסר האמצעים, ומכאן שקיים צורך להגן על העובד הנמצא בעמדת מיקוח חלשה כאשר הוא נמצא מול המעביד ומנגנוניו.

משכך, רווחת התפיסה כי במרבית המקרים, הסכמתו של העובד לעניין גריעה מזכויותיו על פי חוק, אינה הסכמה או ויתור של ממש אלא חשש למקום פרנסתו, תוך הפעלת לחץ וכפייה מצד המעביד. המסקנה העולה היא, שבחוקי המגן לחתימת העובד על ויתור כלשהו אין תוקף, וחתימה זו בטלה ומבוטלת, שכן החוק הינו בעל אופי כופה.

בישראל, חוקי המגן מוסדרים בדיני העבודה בחוקים הבאים: חוק שעות עבודה ומנוחה, חוק חופשה שנתית, חוק שכר מינימום, חוק פיצויי פיטורים, חוק שוויון הזדמנויות בעבודה ועוד.

רקע: חוקים דיספוזיטיביים החוק הדיספוזיטיבי הינו חוק אשר ניתן להתנות עליו, שכן החוק הינו בעל אופי מרשה.

החוק הדיספוזיטיבי הינו הנחיה שאינה כופה, כלומר ניתן להסכים לוותר עליה. בחוק דיספוזיטיבי בדיני העבודה המעביד יכול ליצור הסכם בינו לבין עובדו השכיר המסכים כי לא יקבל הטבה כזו או אחרת. היות החוק דיספוזיטיבי, מאפשר שינוי בהסכמה הדדית של הצדדים המעורבים.

אם אדם חותם מרצונו ומוותר על הזכות, לחתימה זו יש תוקף.

המסקנה העולה היא, שחוק דיספוזיטיבי הינו חוק גמיש, המאפשר לצדדים לסטות ממנו לפי רצונם (בניגוד מוחלט לחוק קוגנטי).    בישראל, חוקים הדיספוזיטיביים מוסדרים במספר חוקים.

במשפט הפרטי: בדיני חוזים, דיני נזיקין.

כך, למשל, בדיני חוזים – חוק המכר הינו חוק דיספוזיטיבי וחל על רוב סוגי העסקאות המאפשרות שינוי וויתור בהסכמה. הזמנים בהם מותר למעביד להעסיק את העובד יום העבודה ושעות העבודה ביום, שעות העבודה בשבוע ובחודש: סעיף 1 לחוק, מגדיר את שעות העבודה, בזו הלשון: 1.         בחוק זה –             "שעות עבודה" פירושו - הזמן שבו עומד העובד לרשות העבודה,       לרבות הפסקות קצרות ומוסכמות הניתנות לעובד להחלפת כוח ואויר       ולרבות הפסקות לפי סעיף 20א(א), חוץ מהפסקות על פי סעיף 20;       מהאמור עולה כי בשעות העבודה העובד עומד לרשות מקום העבודה                 ובזמנים אלה העובד אינו חופשי לעשות כרצונו.   סעיף 2 לחוק, קובע את מס' שעות העבודה ליום עבודה, בזו הלשון: יום עבודה 2.         (א)       יום עבודה לא יעלה על שמונה שעות עבודה.             (ב)       בעבודת לילה וביום שלפני המנוחה השבועית וביום שלפני חג שהעובד אינו עובד בו, בין על פי חוק ובין על פי הסכם או נוהג, לא יעלה יום עבודה על שבע שעות עבודה. מהאמור עולה כי מס' השעות ליום העבודה לא יעלה על שמונה שעות עבודה ביום רגיל ו-7 שעות בעבודת לילה.

חוק שעות עבודה ומנוחה חוקק לשבוע עבודה העומד על 6 ימי עבודה.

בהסכם הקיבוצי משנת 1988, עם המעבר לשבוע עבודה בן 5 ימים, נקבע כי יום עבודה לא יעלה על 9 שעות, ושבוע עבודה לא יעלה על 45 שעות.

סעיף 3 לחוק, קובע את מס' השעות השבועיות לשבוע עבודה, בזו הלשון: שבוע עבודה 3.         שבוע עבודה לא יעלה על ארבעים וחמש שעות עבודה.   מהאמור עולה כי שבוע עבודה לא יעלה על ארבעים וחמש שעות עבודה.

ואולם על פי צו ההרחבה בדבר קיצור שעות העבודה ניתן לעבוד 43 שעות שבועיות.

ההגדרה למשרה מלאה היא עבודה בהיקף שבועי של מכסת שעות שנקבעה למקום עבודה מסוים או לעיסוק מסוים.

היקף השעות החודשי שנקבע בצו הרחבה להיקף השעות שעונה על הגדרת משרה מלאה הוא 186 שעות. בצו ההרחבה, הסכם מסגרת משנת 2000, כאמור, שבוע העבודה הופחת ל-43 שעות.

בעקבות הפחתת שעות העבודה, במקומות עבודה בהם עובדים 5 ימים בשבוע, סך יום עבודה עומד על 8.6 שעות לפי החישוב הבא: 43 שעות המחולקים ב-5 ימים = 8.6 שעות.

מכאן כי סך כל יום עבודה עומד על 8 שעות ו-36 דקות.

במקומות עבודה בהן העובד מקבל הפסקה רצופה בת 24 דקות ויותר סך כל יום העבודה יעמוד על 9 שעות (בדרך כלל קיים הסכם קיבוצי הקובע את 9 השעות).   זכות העובד למנוחה השבועית סעיף 7 לחוק קובע את מס' שעות המנוחה השבועית בזו הלשון: שעות המנוחה השבועית 7.         (א)       לפחות שלושים ושש שעות רצופות לשבוע הן המנוחה השבועית של העובד.             (ב)       המנוחה השבועית תכלול - (1)   לגבי יהודי - את יום השבת; (2)   לגבי מי שאינו יהודי - את יום השבת או את יום הראשון  או את היום השישי בשבוע, הכל לפי המקובל עליו כיום המנוחה השבועית שלו.   מהאמור עולה כי מנוחה שבועית המגיעה לעובד, צריכה להימשך לפחות 36 שעות רצופות, הכוללות את יום המנוחה המקובל לפי דתו של האדם.

ליהודי, תכלול המנוחה השבועית את יום השבת.

מי שאינו יהודי רשאי לבחור כיום המנוחה את אחד מימי המנוחה הבאים: יום שישי או יום שבת או יום ראשון לפי המקובל עליו כיום המנוחה. סעיף 9 לחוק, אוסר להעסיק עובד ביום מנוחתו השבועית, בזו הלשון: איסור העסקה במנוחה השבועית 9.         העסקת עובד במנוחה השבועית אסורה, אם לא הותרה לפי סעיף 12. מהאמור עולה כי העסקת עובד בשעות המנוחה השבועית אסורה.

ואולם על פי סעיף 12, שר העבודה רשאי להתיר העסקת עובד בשעות המנוחה השבועית, בזו הלשון: היתר העסקה במנוחה השבועית   12.       (א)       שר העבודה רשאי להתיר העסקת עובד בשעות המנוחה השבועית, או בחלק מהן, אם הוא משוכנע שהפסקת העבודה למנוחה השבועית לכולה או לחלק ממנה, עלולה לפגוע בהגנת המדינה או בביטחון הגוף או הרכוש, או לפגוע פגיעה רבה בכלכלה, בתהליך עבודה או בסיפוק צרכים שהם, לדעת שר העבודה, חיוניים לציבור או לחלק ממנו. מהאמור עולה כי ניתן להעסיק עובד בשעות המנוחה השבועית אם ניתן לכך היתר מיוחד משר התעשייה והמסחר (בעבר ההיתר ניתן על ידי שר העבודה), אשר ינפיק את ההיתר, במידה וישתכנע שהפסקת העבודה תפגע ברכוש, בגוף, בסיפוק צרכים מסוימים או בביטחון המדינה, אשר לדעת השר חיוניים לציבור או לחלק ממנו. שעות נוספות והגמול בגינם סעיף 6 לחוק, אוסר להעסיק עובד שעות נוספות למעט הסייגים הבאים, בזו הלשון: איסור העבודה בשעות נוספות 6.         העסקת עובד בשעות נוספות אסורה, אם אינה מותרת לפי סעיף 10, או אם לא הותרה לפי סעיף 11. מהאמור עולה כי אסור להעסיק עובד בשעות נוספות אלא במקרים מיוחדים העולים מסעיף 10 לחוק, המחייבים עבודה בשעות נוספות.

סעיף 10 קובע מהם המקרים המאפשרים העסקה בשעות נוספות ובין היתר: מאורע בלתי צפוי או תאונה, הכנת מאזן שנתי, רישום מלאי, במכירה שלפני חג ובעבודה במשמרות.

סעיף 11 מוסיף כי לשר העבודה יש את הסמכות לאשר עבודה בשעות נוספות במצבים מסוימים. וכך נקבע בסעיפים 10 ו-11 לחוק, ההיתר להעסיק בשעות נוספות, בזו הלשון: העסקה המותרת בשעות נוספות 10.       (א)       העסקת עובד בשעות נוספות מותרת – (1)   כשתאונה או מאורע בלתי צפוי מראש מחייבים זאת, או כשיש לטפל באופן דחוף במכונות או בציוד, ואינה מותרת אלא במידה הדרושה למניעת הפרעה קשה בתהליך הרגיל של העבודה, או למניעת נזק לגוף או לנכס שאין למנוע אותו בדרך אחרת; (2) כשעובדים במשמרות; ובלבד שלא יעבדו יותר משעה נוספת אחת ליום, ושהממוצע לשלושה שבועות לא יעלה על ארבעים וחמש שעות עבודה לשבוע; (3) בהכנת מאזן שנתי, ברישום מלאי הסחורה ובמכירה שלפני חג; ובלבד שלא יעבדו יותר מארבע שעות נוספות ליום וממאה לשנה.             (ב)       הועסק עובד שעות נוספות על פי פסקה (1) של סעיף קטן (א) – תימסר לכל המאוחר למחרת היום הודעה על כך בכתב למפקח עבודה אזורי, ולא ימשיכו בעבודת שעות נוספות, אלא אם נתן המפקח היתר לכך בכתב וקוימו התנאים שבהיתר.   11.       שר העבודה רשאי להתיר העסקת עובד בשעות נוספות – (1)   בתקופה שבה קיים במדינה מצב של חירום בתוקף הכרזה לפי סעיף 9(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח-1948, וכן בשעה שצרכי ההספקה והשירותים החיוניים מחייבים זאת, לדעת שר העבודה, או לדעת שר הבטחון, כשהמדובר הוא במקומות עבודה, הנתונים להוראותיו, או שבהם מבצעים הזמנות של צבא-הגנה לישראל; (2)   בשירותים ציבוריים לא-תעשיתיים; (3)   בשמירה; (4)   במקום שבו מטפלים בחולים, בבתי מרקחת, במוסדות החלמה, במוסדות לטיפול בזקנים או בילדים; (5)   בבתי אוכל, בבתי מלון, בבתי קפה, במפעלי תרבות, ספורט ושעשועים; (6)בעבודת הכנה או גמר שיש לעשותה מחוץ לשעות העבודה הרגילות, ובעבודה שמטבעה היא נעשית לסירוגין ובהפסקות, ועל העובד להיות כל הזמן במקום עבודתו; (7)   בעבודה עונתית או במקרים יוצאים מן הכלל כשיש לחץ עבודה זמני בלתי רגיל. גמול שעות נוספות סעיפים 16 ו-17 לחוק, עוסקים בגמול לעובד עבור שעות נוספות, בזו הלשון: גמול שעות נוספות 16.       (א)       הועסק עובד שעות נוספות, ישלם לו המעביד בעד שתי השעות הנוספות הראשונות שבאותו יום שכר עבודה לא פחות מ-¼1 מהשכר הרגיל, ובעד כל שעה נוספת שאחריהן לא פחות מ-½1 מהשכר הרגיל.             היה שכרו של עובד, כולו או חלקו לפי כמות התוצרת, ישלם לו המעביד בעד כל יחידה, שנעשתה בשתי השעות הנוספות הראשונות שבאותו יום, שכר עבודה לא פחות מ-¼1 מהשכר המשתלם בעד כל יחידה שנעשתה בשעות העבודה הרגילות, ובעד כל יחידה שנעשתה בשעות הנוספות שלמעלה משתים – לא פחות מ-½1 מהשכר המשתלם בעד כל יחידה שנעשתה בשעות העבודה הרגילות.             (ב)       היה שכרו של העובד על בסיס של חודש או של תקופה ארוכה יותר, יהא המעביד זכאי ליתן לעובד בעבודה מן העבודות המפורטות בפסקה (2) של סעיף 4(א) ובסעיף 4(ב), במקום תשלום שכר לפי סעיף זה, מנוחה של שעה ורבע לפחות תמורת כל שעה משתי השעות הנוספות הראשונות שבאותו יום, ומנוחה של שעה וחצי לפחות תמורת כל שעה נוספת שאחריהן.   גמול עבודה במנוחה השבועית 17.       (א)       הועסק עובד בשעות המנוחה השבועית או בחלק מהן: (1)   ישלם לו המעסיק בעד שעות אלה שכר עבודה לא פחות מ-½1 משכרו הרגיל.

היה שכרו של העובד, כולו או חלקו, לפי כמות התוצרת, ישלם לו המעסיק בעד כל יחידה שנעשתה בשעות המנוחה השבועית שכר עבודה לא פחות מ-½1 מהשכר המשתלם בעד כל יחידה שנעשתה בשעות העבודה הרגילות; (2)   יתן לו המעסיק, במקום שעות המנוחה השבועית שבהן עבד, שעות מנוחה במספר ובזמן שנקבעו בהיתר שלפיו הועסק.             (ב)       היה שכרו של העובד על בסיס של חודש או של תקופה ארוכה יותר, יהא המעסיק זכאי ליתן לעובד, במקום הגמול לפי פסקה (1) של סעיף קטן (א) מנוחה של שעה וחצי לפחות תמורת כל שעה משעות המנוחה השבועית שבה עבד. שכר רגיל 18.       לענין הסעיפים 16 ו-17 "שכר רגיל" כולל כל התוספות שמעסיק משלם לעובדו.   תקנות בדבר חישוב הגמול 19.       שר העבודה רשאי לקבוע בתקנות הוראות משלימות בדבר חישוב גמול שעות נוספות וגמול עבודה במנוחה השבועית, לענין הסעיפים 16 ו-17.   מהאמור עולה כי מעבר למשרה הרגילה ביום עבודה (כאמור: 8 שעות משרה לפי 6 ימים בשבוע, או 9 שעות משרה לפי 5 ימים בשבוע), העובד זכאי לגמול, בגובה 125% לפחות משכרו הרגיל, בעד השעתיים הנוספות הראשונות.

העובד זכאי לגמול של לפחות 150% בעד כל שעה נוספת אשר מעבר לשעתיים הנוספות הראשונות.

עבור שעות עבודה ביום המנוחה – ישולם לעובד גמול בגובה 150% משכרו הרגיל, החל מהשעה הראשונה.

הזכות לשעות הנוספות אינה על בסיס חודשי, אלא אף על בסיס יומי.

מהאמור עולה כי עובד אשר יעבוד אף במשך יום אחד מעבר לשעות המשרה הרגילה, יהיה זכאי בעבור אותו יום לגמול שעות נוספות. במקרים בהם עובד מועסק ביום המנוחה השבועי, הוא זכאי לגמול שכר ביתר בשיעור של 150% עבור כל שעת עבודה.

שעות נוספות ביום זה מחושבות יחסית לשכר המיוחד העומד על 150% מהשכר הרגיל.

לדוגמא, עובד אשר משתכר 25 ₪ לשעה, יקבל עבור שעות שבת תוספת של 50% היינו 37.5 ₪ לשעה, ואילו עבור שעתיים ראשונות נוספות הסכום יעמוד על סך 46.875 ₪ לשעה לפי תוספת בת 25% לכל שעה נוספת.

מעבר לשעתיים הנוספות הסכום יעמוד על 56.25 ₪ לשעה לפי תוספת בת 50% לכל שעה נוספת.

כמו כן, עובד המועסק ביום המנוחה השבועי זכאי לקבל ממעסיקו יום מנוחה חלופי. מחודש פברואר 2009 (המועד בו קיימת חובה לנהל פנקס שעות העבודה –תיקון 24 לחוק הגנת שכר), במקרה בו מעביד אינו מציג רישומי נוכחות, מתוך פנקס שעות עבודה, קמה חזקה כי העובד עבד 60 שעות נוספות חודשיות, ועל המעביד מוטל נטל ההוכחה, לסתור חזקה זו. כוונת המחוקק בקביעת הגמול הנוסף אינה לעודד את העובד לעבוד שעות נוספות, אלא דווקא להרתיע את המעביד מפני העסקת העובד בשעות ארוכות, ובכך למעשה להטיל על המעביד מעמסה בדמות תשלום יתר עודף למשרה. הסייגים לחוק שעות עבודה ומנוחה סעיף 30 לחוק, עוסק בסוגי עובדים שהחוק אינו חל על העסקתם, בזו הלשון: תחולת החוק 30.       (א)       חוק זה אינו חל על העסקתם של: (1)   שוטרים במשטרת ישראל, וכן כל מי שנמנה עם שירות בתי הסוהר; (2)   עובדי המדינה שתפקידם מחייב לעמוד לרשות העבודה גם מחוץ לשעות העבודה הרגילות; (3)   יורדי ים ועובדי דיג; (4)   אנשי צוות אויר; (5)   עובדים בתפקידי הנהלה או בתפקידים הדורשים מידה מיוחדת של אמון אישי; (6) עובדים שתנאי עבודתם ונסיבותיה אינם מאפשרים למעסיק כל פיקוח על שעות העבודה והמנוחה שלהם.             (ב)       נתעוררו חלוקי דעות אם עובד שייך לאחד מסוגי העובדים שחוק זה אינו חל על העסקתם, רשאים העובד, המעסיק, ועד העובדים במקום, אם ישנו, או מפקח עבודה, לבקש את הכרעת בית הדין לעבודה, כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969; בית הדין יתן לועד העובדים הזדמנות להשמיע את דברו בדרך שיורה אף אם לא הועד הוא שביקש את ההכרעה. מהאמור עולה כי חוק שעות עבודה ומנוחה מגדיר סוגי עובדים אשר הוראות החוק אינן חלות עליהם, ביניהם בעלי תפקידים ייחודיים כמו שוטרים או יורדי ים, עובדים בתפקידי הנהלה הדורשים מידת אמון אישי מיוחדת.

כמו כן, הסעיף כולל עובדים אשר לא ניתן לפקח על שעות עבודתם. בנוסף, הוחרגו מחוק שעות עבודה ומנוחה בפסיקה עובדים סיעודיים, שאופי עבודתם הייחודי מקשה על יישום הוראות החוק.

ראשית, מכיוון שקיים קושי לאמוד את מספר השעות בהן התבצעה העבודה בפועל, ושנית, מכיוון שהחלת הוראות החוק במלואן תפגע באוכלוסייה הסיעודית. נקבע כי הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה אינן מתאימות לתנאי ההעסקה הספציפיים לתחום הסיעוד, ולכן אין להחילן. עבודת לילה סעיף 1 לחוק, מגדיר עבודת לילה, בזו הלשון: "עבודת לילה" פירושו – עבודה ששתי שעות ממנה, לפחות, הן בתחום השעות שבין 22 ובין 06:00; מהאמור עולה כי משמרת לילה היא עבודה אשר לפחות שעתיים מתוכה הן בין השעות 22:00 בלילה ל-06:00 בבוקר.   המיסים החלים על השכר תשלום למס הכנסה, לדמי ביטוח לאומי וכן לדמי ביטוח בריאות, כנקבע בחוק, ינוכו משכר העובד. התשלום כאמור, ינוכה מהשכר בשעות העבודה הרגילות, מהשכר בשעות העבודה הכולל שעות נוספות, וכן מהשכר בשעות העבודה של ימי המנוחה.

סיכום: חוק שעות עבודה ומנוחה הינו חוק הקובע מסגרת נורמטיבית של שעות עבודה במשק. בשל היותו חוק מגן-קוגנטי, המעביד אינו יכול לכפות על העובד להסכים על מסגרת שעות עבודה הפוגעת באיכות חייו של העובד. החוק מונע מצב של ניצול מצד המעסיק, בשל הגבלת שעות ההעסקה באופן מפורש. החוק הינו חוק סוציאלי הבא לקדם את איכות חיי העובד והגנה על כבודו של העובד באמצעות הגדרת שעות הפנאי.   הערה: המידע המוצג במאמר הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית.

המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים. רק הוראות החוק, הפסיקה או הוראות המוסד המטפל, מחייבות וקובעות. בכל מקרה בו נכתב לשון זכר הכוונה גם ללשון נקבה, וכן להיפך, אלא אם נאמר במפורש אחרת.   הכותב: ד"ר איתמר כוכבי, הינו מרצה בפקולטה הנדסת תעשייה וניהול בטכניון בחיפה כ-20 שנה, בקורסים חשבונאות ניהולית מתקדמת ובקרת עלויות.

כמו כן, מרצה באוניברסיטת חיפה, בפקולטה לניהול – מנהל עסקים, לתואר MBA, בקורס "עקרונות החשבונאות". ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה. Dr. Faculty of Law, University of Haifa, ISRAEL. במקצועו רואה חשבון וכלכלן (כ-23 שנה), וכן עורך דין.

בעל משרד עריכת דין (רואה חשבון), בקריית הממשלה בחיפה.

תחום התמחותו דיני מיסים, משפט מסחרי ודיני עבודה. מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.      מיקום המשרד: קריית הממשלה פל ים 7, חיפה, טל: 8621350- 04, פקס: 8621349- 04, פל': 5443671- 050                           e-mail: cpa-adv-itamar@bezeqint.net
התגיות של המאמר: חוק מגן, חוק קוגנטי, שעות נוספות, תוספת תשלום, שעות לילה, ד"ר איתמר כוכבי
מאמרים נוספים בנושא • דיני עבודה
אישור מרופא תעסוקתי המורה כי אין העובד מסוגל לחזור לעבודתו הקודמת, או מצב הזהה לה, וזאת בשל תפקוד לקוי של אחד מאברי הגוף.
מאת: איתמר כוכבי  |  קטגוריה: • דיני עבודה  |  פורסם בתאריך: 01.08.2016  |  צפיות: 350
פִּצּוּיֵי פִּטּוּרִים פיצויי פיטורים הינם כל תשלום המגיע לעובד בקשר לפרישתו, כפיצוי על אובדן מקור פרנסתו. המונח מציין תשלום חד פעמי לעובד במקרה של פיטורים, אך לעתים פיצויי הפיטורים הם חלק ממענק פרישה
מאת: איתמר כוכבי  |  קטגוריה: • דיני עבודה  |  פורסם בתאריך: 26.07.2016  |  צפיות: 321
הזכות לעבוד היא זכות יסוד של האדם, וחובתה של החברה לאפשר לאזרח לעבוד למחייתו. עבודה מאפשרת לאדם הגשמה עצמית ופרנסה בכבוד, ועבור רבים מהווה חלק חשוב בחייהם ומרכיב מרכזי ורב חשיבות באופן הגדרתם העצמית.
מאת: איתמר כוכבי  |  קטגוריה: • דיני עבודה  |  פורסם בתאריך: 14.07.2016  |  צפיות: 308
החובה לשלם שכר בחגים לעובדים, עולה מתוקף צו ההרחבה להסכם המסגרת במגזר העסקי. בהתאם לכך, עובד חודשי ועובד שכר (בתנאים הרשומים להלן) זכאים לשכר רגיל, אף בימים אשר לא עבדו בהם בשל היותם ימי מנוחה בחגים.
מאת: איתמר כוכבי  |  קטגוריה: • דיני עבודה  |  פורסם בתאריך: 02.06.2016  |  צפיות: 366
חוק עבודת נשים, התשי"ד-1954 (להלן יקרא: "החוק"), קובע את הזכאויות העומדות לנשים כזכויות קוגנטיות (ר' מאמרי: חוקים קוגנטיים, חוקים דיספוזיטיביים – ד"ר איתמר כוכבי). מטרת החוק וייעודו הינו הבטחת הזכויות
מאת: איתמר כוכבי  |  קטגוריה: • דיני עבודה  |  פורסם בתאריך: 22.05.2016  |  צפיות: 346
שִׁוְיוֹן פירושו: איסור הפליה, יחס שווה לכולם, חוסר הבדל, אחידות, העדר הפליהמטעמים של השתייכות לגזע, לקבוצה אתנית למין, לדת אוללאום.
מאת: איתמר כוכבי  |  קטגוריה: • דיני עבודה  |  פורסם בתאריך: 13.05.2016  |  צפיות: 381
שעות העבודה, ימי המנוחה השבועית, השעות נוספות חוקי מגן, בדיני העבודה במדינת ישראל שיעורי מבוא – שכר ותגמולים – חשבונאי, משפטי, מיסויי
מאת: איתמר כוכבי  |  קטגוריה: • דיני עבודה  |  פורסם בתאריך: 11.05.2016  |  צפיות: 355
עובד זכאי למספר ימי חופשה שנתית כפי שנקבע בחוק חופשה שנתית, התשי"א-1951 (להלן יקרא: "החוק"), כזכות קוגנטית (ר' מאמרי: חוקים קוגנטיים, חוקים דיספוזיטביים-ד"ר איתמר כוכבי). הזכות לחופשה שנתית עומדת לכל
מאת: איתמר כוכבי  |  קטגוריה: • דיני עבודה  |  פורסם בתאריך: 10.05.2016  |  צפיות: 404
מחלה היא מצב בו הגוף אינו בריא עקב פגיעה, חיידק, וירוס, ועוד. בעקבות המחלה תפקוד הגוף או הנפש, לקוי. מהאמור עולה כי כל מצב לא תקין, כגון אי-כושר או כשל תפקודי של הגוף, מוגדר כמחלה.
מאת: איתמר כוכבי  |  קטגוריה: • דיני עבודה  |  פורסם בתאריך: 10.05.2016  |  צפיות: 330
חוק קוגנטי הינו חוק אשר לא ניתן להתנות עליו, שכן החוק הינו בעל אופי כופה. החוק הקוגנטי, אינו מאפשר לאדם ויתור על זכות המוענקת לו מאחר ואין תוקף לוויתור.
מאת: איתמר כוכבי  |  קטגוריה: • דיני עבודה  |  פורסם בתאריך: 03.05.2016  |  צפיות: 518

שלום אורח

הוספת מאמר חדש

מאמרים חדשים

הכרויות מאוקראינה


מידע נוסף

אודות מאמרים באהבה
מפת האתר

השימוש באתר בהתאם לתנאי השימוש - כל הזכויות שמורות © למאמרים באהבה 2011