ביטוח לאומי - ד"ר איתמר כוכבי, עורך דין, רואה חשבון וכלכלן. 
מאמרים

אתר מאמרים לשימוש חופשי

תאריך: 21.08.2018

אתר מאמרים

קטגוריה:  • חוק ומשפט - כללי
ביטוח לאומי - ד"ר איתמר כוכבי, עורך דין, רואה חשבון וכלכלן.
מאת: איתמר כוכבי  |  פורסם בתאריך: 06.11.2013  |  נצפה: 852 פעמים
  הטכניון

מכון טכנולוגי לישראל 

TEHNION

ISRAEL INSTITUTE OF TECHNOLOGY

הפקולטה להנדסת תעשיה וניהול

קרית הטכניון - חיפה 32000

Faculty of Industrial Engineering and Management

Technion City - Haifa 32000 – Israel ביטוח לאומי - ד"ר איתמר כוכבי, עורך דין, רואה חשבון וכלכלן. מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.   תפקידו של המוסד לביטוח לאומי, להבטיח ולהגן על מצבם הכלכלי של תושבי המדינה על ידי תשלומים כגון אבטלה, מילואים, אמהות, הבטחת הכנסה, קצבת זקנה וכד'.

תושב ישראל המעוניין להבטיח לעצמו הגנה מאת המוסד לביטוח הלאומי, ישלם דמי ביטוח לאומי באופן ישיר או שהתשלומים לביטוח לאומי ינוכו משכרו כעובד שכיר.

על המעסיק חלה החובה להשתתף בדמי הביטוח הלאומי לעובד בהפרשה בשיעור של כ- 5%~ (נכון לשנת 2013  6.5%).

המוסד לביטוח לאומי, בניגוד למס הכנסה ומס ערך מוסף, לא רק גובה תשלומים אלא גם מעביר כספים לתושבי המדינה.

תשלומי הביטוח הלאומי מוגדרים כאגרה אשר בגינם גם מקבלים תמורה.

כך למשל, בחלק מענפי הביטוח הלאומי קיים יחס ישר בין רמת הרווחיות מעסק המוצהרת למוסד לביטוח לאומי לבין התגמולים מהמוסד.

ככל שרמת הרווחיות מהעסק גבוהה יותר (עד תקרה שנקבעה בחוק), כך התשלום המתקבל מהמוסד לביטוח לאומי גבוה יותר.

מדובר בתגמולים כגון: תגמולי מילואים, דמי לידה, דמי פגיעה בעבודה, דמי אבטלה וגמלה לשמירת הריון.     מאידך קיימים ענפי ביטוח לאומי, אשר המענקים והקצבאות המתקבלים אינם תלויים בגובה ההכנסה המוצהרת, מדובר בתגמולים כגון: קצבת זקנה, מענק לידה, קצבת נכות וגמלת שארים. גובה המענק או הקצבה, בקשר לתגמולים אלה, נקבע כאחוז מסוים מן השכר הממוצע במשק.

ניתן לראות כי בניגוד למצב של מבוטח בחברה פרטית, שבה התגמולים הם פונקציה ישירה של התשלומים, הרי שבחלק מענפי הביטוח הלאומי המצב אינו דומה.         המסקנה, הצדק החברתי המיוצג על ידי המוסד לביטוח לאומי שונה מן הצדק הכלכלי המיוצג על ידי חברות הביטוח הפרטיות אשר נותן לרוב יתרון לבעל ההכנסה הנמוכה.   הגדרות:   קצבת זקנה – נועדה להבטיח לתושבי ישראל הכנסה חודשית קבועה לעת זקנה.

לקצבת זקנה יהיה זכאי תושב ישראל שהיה מובטח בביטוח לאומי ושולמו עבורו דמי ביטוח לאומי בהתאם לקבוע בחוק (בכפוף לתנאים נוספים). מבוטח אשר הגיע לגיל הפרישה והכנסתו (לא כולל הכנסה מפנסיה) לא עולה על השיעור המרבי שנקבע, יהיה זכאי לקצבת זקנה מלאה.

הסכום המרבי תלוי  בהכנסה, במקור ההכנסה וכן במצב משפחתי.

בהתאם לאותם תנאים ניתן לקבל גם קצבה חלקית.

תושבים אשר אינם זכאים לקבלת קצבת זקנה החל מגיל הפרישה בשל הכנסתם הגבוהה, יהיו זכאים לקצבה ללא מבחן ההכנסה החל מגיל הזכאות לקצבה שהינו 70 לגבר ו-65 לאישה.

כמו כן, מבוטחים אלה, יקבלו תוספת דחיית קצבת הזקנה בשיעור של 5% עבור כל שנה שבין גיל הפרישה לבין גיל הזכאות לקצבה. המבוטח צריך לעמוד בתקופת אכשרה המזכה.

גבר או אישה חייבים להיות מבוטחים בביטוח זקנה במשך 60 חודשים בתוך 10 שנים האחרונות שקדמו לגיל המזכה, או 144 חודשים, או 60 חודשים כך שמספר החודשים שהיו מבוטחים עולה על מספר החודשים שלא היו מבוטחים.

(לגבי אישה קיימים חריגים מסוימים בהתאם למצבה המשפחתי ותעסוקתי). סכום הקצבה המרבי ליחיד עומד על סך 1,502 ₪ ולזוג על סך 2,257 ₪.

אם שני בני הזוג זכאים לקבל קצבת זקנה – כל אחד לחוד יקבל קצבה כיחיד.   קצבת שארים – נועדה להבטיח אמצעי קיום לשארים, אלמן/ה ויתומים של תושב

ישראל שנפטר/ה.

אלמן או אלמנה שיוכרו כזכאים לקצבה יקבלו גם תוספת עבור ילדיהם.

אם הילדים אינם נמצאים בחזקת ההורה, התשלום יועבר למי שמחזיק בהם בפועל ונושא בהוצאות אחזקתם.   קצבת סיעוד – גמלת סיעוד משולמת למבוטחים זכאים הגרים בבית ונזקקים לעזרת אדם ברוב פעולות היום-יום (להתלבש, להתרחץ, לאכול, להלך).

וכן לזקנים הנזקקים להשגחה בבית למען בטיחותם ובטיחות הסובבים אותם.

כמו כן, ניתן לקבל את הגמלה גם לתקופת זמן מוגבלת אם מדובר באי תפקוד זמני.

קיים סל שירותים הניתנים לזכאי הגמלה: ביקור של הגמלאי במרכז יום לקשישים, הספקה של מוצרי ספיגה, עזרה בבית המבוטח וכד'.

השירות ניתן בהתאם למסגרת הזכאות הנקבעת על ידי ועדה מקומית ועל פי שיעור הגמלה שנקבע במוסד לביטוח הלאומי. על מנת לזכות בגמלה מלאה של הביטוח הלאומי, מבקש הגמלה צריך להיות תושב ישראל שהגיע לגיל הפרישה ולעמוד במבחן ההכנסה – עד 8,828 ₪ ליחיד ועד 13,242 ₪ לזוג.

בחישוב ההכנסה לא תילקח בחשבון קצבה חודשית ממדינה אחרת המשולמת  בשל רדיפות הנאצים.

כמו כן, המבקש לא יקבל קצבת סיעוד אם כבר הינו בעל גמלה לטיפול אישי או להשגחה מאוצר המדינה, או בעל קצבה לשירותים מיוחדים לנכים קשים, מהמוסד לביטוח הלאומי.

תנאי נוסף, הינו מגורים בבית ולא בבית אבות או מוסד סיעודי.

אדם שאושפז בבית חולים כללי, יוכל לקבל את הקצבה במשך 14 ימים ראשונים לאשפוזו בהתאם לסעיף 227 לחוק ביטוח הלאומי. בנוסף לתנאים המפורטים לעיל מבקש הקצבה צריך לעבור בדיקת תפקוד בפעילות היום יומית על ידי איש מקצוע.

בהתאם לתוצאות הבדיקה יקבע שיעור הקצבה אשר תשולם על ידי המוסד לביטוח הלאומי.

הזכאי לקצבה, רשאי לבחור לעצמו שירותים אשר הוא מעוניין בהם מתוך סל השירותים המוצע לו בהתאם ליכולת תפקודו.

סלי השירותים מחולקים בהתאם ל-3 רמות התפקוד ומציעים מסגרת שעות שונה לכל סוג השירות הניתן לקבל.

רמות התפקוד שנקבעו הינן: תלות במידה רבה בעזרת הזולת ברוב פעולות היום יום, תלות במידה רבה מאוד ותלות מוחלטת.

כמו כן יחיד שתלוי במידה רבה מאוד בעזרה או תלוי לחלוטין בעזרה, יכול לקבל תוספת שעות לטיפול אישי בבית (במידה ואינו מעסיק עובד זר או שהיתר להעסקתו של עובד זר פקע או הוקפא). החלטה על גובה הקצבה ותקופת הזכאות אינה סופית וניתנת לשינוי לאחר בדיקות חוזרות של מבקש הקצבה ובהתאם ליכולת התפקוד שלו.   קצבת נכות – קצבת נכות חודשית תינתן לנכה מבוטח אשר עקב ליקוי גופני, שכלי או נפשי ממחלה, מתאונה או מלידה אין לו את הכושר להשתכר סכום השווה ל-45%  מן השכר הממוצע במשק, במקרה של קצבה לא ממושכת.

או סכום השווה ל-60% במקרה של קצבה ממושכת, או כאשר נקבע על יד פקיד תביעות של ביטוח לאומי שהמבוטח איבד 50% מהכושר להשתכר או לתפקד במשק בית.

או אם מדובר בנכה שאין לו הכנסות מעבודה או ממשלח יד ונקבע עלי ידי רופא מטעם הביטוח הלאומי נכות בשיעור של 60% או בשיעור של 40% אם לאחד הליקויים נקבעה נכות של 25%. עקרת בית – תהיה זכאית לקצבת נכות אם רופא מטעם המוסד לביטוח לאומי קבע נכות של 50% לפחות ואין לה כושר לעשות עבודות של משק בית רגיל.

או, אם כושר עבודתה במשק הבית הצטמצם ב-50% או יותר. שיעור הקצבה המלאה ליחיד הינו 2,299 ₪ אשר משולמת לאלה שנקבעה להם דרגת  אי-כושר להשתכר בשיעור העולה על 74% ובכל מקרה אחר – בהתאם לדרגת אי כושר להשתכר שנקבעה.

בנוסף, קיימות תוספות בהתאם למצב המשפחתי ומספר הילדים. ביום 1/8/09 הוכנס תיקון לחוק ביטוח הלאומי (חוק לירון) שנועד לעודד מבוטחים לצאת לעבודה.

בהתאם לחוק מקבל הקצבה יכול להשתכר (בנוסף לקצבה שהוא מקבל) ולא לאבד את זכאותו לקצבת נכות אך הקצבה תופחת בהדרגה.

  קצבת עידוד – מחליפה את "קצבת נכות" ומשולמת באופן אוטומטי למי שקיבל קצבת נכות במשך 12 חודשים רצופים לפחות וכן למי שהכנסתו מעבודה עולה על הנקבע בחוק.

כך, לגבי אדם עם לקות חמורה – 70% נכות רפואית או 40% נכות רפואית בגין פיגור שכלי או מוגבלות נפשית או אדם בעל זכאות ממושכת – נקבעה הכנסה בשיעור של 60% מהשכר הממוצע (5,297 ש"ח).

לכל השאר נקבע סכום בשיעור של 45% מהשכר הממוצע (3,973 ₪). את התוספות שהתקבלו בנוסף לקצבת נכות ניתן להמשיך ולקבל גם בנוסף לקצבת עידוד אך אלו יופחתו בהתאם להכנסה מעבודה.   נפגעי תאונות – פיצוי מזכה בגמלה את מי שנפגע בתאונה (וטרם הגיעה לגיל הפרישה) ועקב התאונה איבד את כושרו לתפקד, כולל עקרת בית שלא הייתה מבוטחת בביטוח הלאומי.

עובד שכיר או עצמאי זכאי לתשלום בגובה של 75% משכרו ב-3 חודשים לפני התאונה לחלק ב-90, עד תיקרה של 1,074 ₪ ליום, אם אינו מסוגל לעבוד בעבודה שעבד או בכל עבודה מתאימה אחרת. עקרת בית, כאשר היא אינה מסוגלת לעבוד במשק בית, ומי שאינו עובד ואינו עצמאי, במידה ואושפז בבית החולים או הינו מרותק לביתו – זכאים ל-25% מהסכום הבסיסי (8,594 ₪ נכון לשנת 2013) לחלק ב-30. על הנפגע חלה חובה להיבדק על ידי רופא תוך 72 שעות מעת קרות התאונה אלא אם נקבע שתוצאות התאונה עלולות להתגלות ולהופיע כעבור 72 שעות, אזי ניתן להיבדק תוך שבועיים. בנוסף, התשלום לעקרת בית או מי שאינו עובד לא ישולם בתוך 14 ימים ראשונים, ובתוך יומיים הראשונים למי שעובד.

בכל מקרה דמי התאונה לא ישולמו בעד יותר מ-90 יום.   נפגעי עבודה – פיצוי מבוטח למי שנפגע בעבודה על אובדן שכר או הכנסה, ועל הנזק שנגרם לו עקב הפגיעה לתקופה שלא תעלה על 3 חודשים.

עובד שכיר זכאי לקבל את דמי הביטוח גם אם למעסיק שלו קיים חוב בשל התשלומים שהוא חייב לשלם עבור אותו עובד.

בהתאם לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 גם תאונת עבודה וגם מחלת מקצוע נחשבים לפגיעה בעבודה ומזכים בפיצוי.

"תאונת עבודה - תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי - תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו".   "מחלת מקצוע - מחלה שנקבעה כמחלת מקצוע בתקנות לפי סעיף 85 והוא חלה בה, בהיותה קבועה כמחלת מקצוע, עקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי - עקב עיסוקו במשלח ידו".   הגדרת תאונת עבודה כוללת בתוכה גם אירועים במהלך הפסקה עד 3 שעות במשך יום העבודה, וכן עובד בדרכו לעבודה ומהעבודה, כולל הפסקה או סטייה ממסלול הרגיל לשם תפילה או לשם ליווי ילדים בדרך לגן או בחזרה.

שיעור דמי הפגיעה עומד על 75% מההכנסה החייבת של הנפגע ב-3 חודשים אחרונים לחלק ב-90 עד לתקרה של 1,074 ₪.

את דמי הפגיעה יראו כהכנסת עבודה לצורך תשלום מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות.   ביטוח אמהות – תפקידו להבטיח תנאים נאותים ליולדת וליילוד, ולפצות את היולדת העובדת על אובדן הכנסה עקב ההיריון והלידה.

מדובר במגוון רחב של גמלאות שנועדו לפצות את היולדת על אובדן הכנסה.  הביטוח כולל: מענק אשפוז – מענק משולם ישירות לבתי החולים לשם כיסוי הוצאות האשפוז בהתאם למספר הלידות.  כמו כן קיימת תוספת עבור לידת פג המשולמת לשם כיסוי הוצאות טיפול עבור פגים. מענק לידה – מענק משולם לכל יולדת עבור ילד שנולד.

מענק זה משולם גם למי אשר מאמץ ילד. גמלה לשמירת הריון – משולמת לעובדת שהפסיקה את עבודתה לתקופה של 30 יום לפחות ולא קיבלה בגין תקופה זו תשלום מגורם כלשהו.

(נכון לשנת 2013 דמי הגמלה עומדים על 8,594 ₪). דמי לידה – נועדו ליולדת עובדת שכירה או עצמאית ומהווים פיצוי על אובדן השכר במשך חופשת לידה.

דמי לידה כיום עומדים על מלוא שכר הממוצע של יולדת ב-3 חודשים שקדמו להפסקת עבודה.

דמי הלידה הינם הכנסה לצורך חישוב התשלום למס הכנסה, לביטוח לאומי ולדמי בריאות. המוסד לביטוח לאומי משתתף גם בהוצאות הסעת יולדת לבית חולים ומממן את בדיקת מי שפיר לנשים בנות 37-35.

כמו כן, המוסד משלם תשלום בגין יולדת שנפטרה בתוך שנה מיום הלידה.

התשלום עומד על 30% מהשכר הממוצע למשך שנתיים או למשך שנה אם משולמת גם קצבת שאירים.   קצבת ילדים – נועדה לסייע להורים בהוצאות השוטפות של גידול הילדים ומשולמת ללא קשר להכנסת המשפחה. הקצבה משולמת למשפחות המתגוררות בישראל להם יש ילדים עד גיל 18 המתגוררים בארץ.

במקרה בו הורים גרים ביחד הקצבה משולמת לחשבון הבנק של האם או לחשבון ההורים המשותף.

במקרה אחר התשלום יהיה לחשבון ההורה שהילד בחזקתו או על חשבון האפוטרופוס החוקי.

לקצבת ילדים זכאים לא רק תושבי ישראל אלא גם מי שמתגורר בישראל ועובד כשכיר או כעצמאי במשך 6 חודשים לפחות על פי היתר עבודה בארץ. שיעור קצבת הילדים תלוי במספר הילדים, תאריך לידתם וזכאות ההורים לקצבת קיום, ועומד על 140 ₪ לחודש.

במידה והורה מקבל קצבת הבטחת הכנסה,  מזונות, קצבת זקנה עם תוספת השלמת הכנסה  או קצבת שאירים עם תוספת השלמת הכנסה, סכום הקצבה בעד ילד שלישי ורביעי גדל ב-98 ₪.

  דמי אבטלה – נועדו להבטיח למובטל שלא מרצונו אמצעי מחיה בתקופת האבטלה, עד קליטתו בעבודה. יחיד המעוניין בדמי אבטלה חייב להתייצב בלשכת שירות התעסוקה סמוך ככל הניתן למועד הפסקת העבודה, אחרת עלול לאבד את זכותו לדמי אבטלה.

מכל מקום, דמי אבטלה ישולמו רק עבור תקופה שלאחר מועד ההתייצבות בשירות התעסוקה. על מנת לקבל דמי אבטלה יש לעמוד בתנאים נוספים: תושב ישראל או בעל רישיון לישיבת ארעי, בגיל אשר הוא בין  18 ועד ל-67 שנים, חייב לעמוד בתקופת אכשרה. דמי האבטלה לא יכללו תשלום עבור ימי שבת וחגים.

בנוסף, לא ישולמו דמי אבטלה עבור 5 הימים הראשונים בכל תקופה של 4 חודשים.

תקופת הזכאות המרבית תלויה בגיל מבקש דמי אבטלה ובמצבו המשפחתי.

דמי אבטלה ישולמו במשך 50 עד 175 יום.       ישנם מגבלות נוספות החלות על זכאות לדמי אבטלה.

עובד אשר הפסיק את עבודתו מרצונו ללא סיבה מוצדקת יהיה זכאי לדמי אבטלה רק לאחר 90 יום ממועד הפסקת העבודה.

מי שקיבל ממעסיקו תשלום בגין אי מתן הודעה מראש על הפסקת עבודה או דמי חופשה, לא יהיה זכאי לדמי אבטלה במשך אותה תקופה אשר עבורה שילם המעסיק.

כמו כן, מי שסירב לעבוד בעבודה שלשכת התעסוקה הציעה לו, מאבד את זכאותו לדמי אבטלה לתקופה בת 90 יום מיום הסירוב ובנוסף יופחתו 30 יום מימי זכאותו לדמי אבטלה.

  הבטחת הכנסה – הקצבה נועדה להבטיח הכנסה מינימאלית למחייה למי שלא עובד או שהכנסתו מעבודה נמוכה מידי והוא מתייצב בשירות התעסוקה ולא נמצאה לו עבודה.

פטור מהתייצבות בשירות התעסוקה ניתן למי שאינו מסוגל לעבוד: אסיר בעבודות שירות, אם לילד קטן עד גיל שנתיים וכד'. התשלום אינו רטרואקטיבי וישולם רק עבור התקופה שאחרי הגשת התביעה לקצבה, לפיכך, יש חשיבות רבה בהגשת התביעה מוקדם ככל האפשר. ישנם שני סוגים של קצבאות – הבטחת הכנסה והשלמת הכנסה.

הראשונה הינה קצבה מלאה למי שאינו זכאי לתשלומים אחרים ואינו מסוגל להבטיח לעצמו הכנסה.

השנייה הינה חלקית ונועדה להשלים את הכנסה הנמוכה עד למינימום הנדרש למחיה. הזכאים לקבלת הבטחת הכנסה או השלמת הכנסה הינם תושבי ישראל במשך 24 חודשים רצופים לפחות ושמלאו להם 20 שנים.

(קיימים חריגים לעניין גיל ותושבות).

על  תובע לקצבה להיות רשום בשירות התעסוקה ולהתייצב בה במועדים שנקבעו.

מי שמקבל דמי אבטלה שנמוכים מדמי הקצבה זכאי להשלמת הכנסה ועליו להתייצב במדור להבטחת הכנסה.

רק מי שלא הוצעה לו כל עבודה שמתאימה לו מבחינת בריאותו יהיה זכאי לתשלום הקצבה, מי שסירב לעבוד בעבודה שהוצעה לו, תישלל ממנו זכאות לקצבה במשך חודשיים.

מי שהופנה לאבחון ושיקום מקצועי או השתלמות הניתנת בשעות היום, והוא משתתף בלימודים יהיה זכאי לקבלת קצבה כל עוד משתתף באכשרה אך לא יותר משנה.   פש"ר – התשלום נועד להגן על עובדים שזכויותיהם נפגעו כתוצאה מקשיים במקום עבודתם אשר ניתן לו צו פירוק/צו פש"ר.

הגמלה משולמת בהתאם לחוק הביטוח הלאומי, פרק ח' הדן בביטוח זכויות עובדים בפשיטת רגל ופירוק תאגיד.

התשלום הינו  עבור תשלומי שכר עבודה, פיצויי פיטורין ותשלום לקופת גמל אשר המעסיק נותר חייב לעובד.

במקרה של פטירת העובד לפני שקיבל את התשלום, שאירי העובד יהיו זכאים לחוב שכר עבודה ולפיצויי פיטורין.

כמו כן, גם מי שהיה חבר באגודה שיתופית לפחות במשך 7 שנים זכאי לתבוע את הגמלה. ישנם 3 דרישות לזכאות לגמלה.

הראשונה – בית המשפט הוציא צו פשיטת רגל או צו פירוק, השנייה – בית המשפט מינה נאמן או מפרק, שלישית – פרטי התביעה של מבקש הגמלה צריכים להיות מאושרים על ידי הנאמן או מפרק. גובה הגמלה תעמוד על שכר העבודה שמגיע לעובד ולא יפחת משכר המינימום.

עובד יקבל את מלוא התשלום מביטוח לאומי עבור שכר העבודה ופיצויי פיטורין  המגיעים לו במשך תקופה שלא תעלה על 12 חודשים.

הסכום הכולל שישולם לעובד עבור שכר עבודה ופיצויי פיטורין לא יעלה על הסכום המרבי אשר נקבע ועומד על סך 110,331 ₪, נכון לשנת 2013.   התשלומים לביטוח לאומי כל תושב ישראל שמלאו לו 18 שנה חייב לשלם דמי ביטוח לאומי בהתאם לסעיף 342 לחוק הביטוח הלאומי מלבד מי שעלה לארץ כשגילו מעל 62 וכן אישה נשואה שהיא גם עקרת בית אשר בעלה מבוטח.

עובד עצמאי וכן מי שאינו עובד חייבים לשלם באופן עצמאי.

חובת התשלום בגין עובד שכיר הינה בהתאם לטבלה והסבר שלהלן: עובד המשתכר 50,000 ₪ משלם דמי ביטוח לאומי בסך: 0.4% על חלק השכר עד לסכום העומד על  5,297 ₪  (0.004*5,297=21.18 ₪ ), על החלק השכר שבין סכום של 5,297 לסכום של 42,435 ₪ (סה"כ 37,138) ישלם 7% (37,138*0.07=2,599.66 ₪), ועל חלק השכר העולה על סכום של  42,435 ₪ אין תשלום דמי ביטוח לאומי כלל.

בסה"כ עובד המשתכר 50,000 ₪ ישלם דמי ביטוח לאומי בסך של  2,620.84 ₪ ראה להלן שיעורי דמי ביטוח לאומי:   שיעורי דמי ביטוח לאומי עבור שכירים תושבי ישראל מגיל 18 עד גיל הפרישה, באחוזים מהשכר החל מיום 01.01.2013                  מחלק השכר שעד 60%       מחלק השכר שמעל 60% מהשכר הממוצע                           

                     מהשכר הממוצע - (שיעור מופחת)                 ועד ההכנסה המרבית   (שיעור מלא), החייבת                      5,297 ₪                                              בדמי ביטוח 42,435 ₪           

 

                      מעסיק            עובד              סך הכול               מעסיק                 עובד                       סך הכול

 

דמי ביטוח

לאומי             3.45%          0.40%          3.85%                6.50%               7.00%                     13.50%       הערה: כל האמור במאמר זה הינו תקציר ואינו משקף את עמדת חוק הביטוח הלאומי ומוסדותיו  הם הקובעים. הכותב: ד"ר איתמר כוכבי, הינו מרצה בפקולטה הנדסת תעשייה וניהול בטכניון בחיפה כ-16 שנה, בקורסים חשבונאות ניהולית מתקדמת ובקרת עלויות.

ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה.

במקצועו רואה חשבון וכלכלן (כ-21 שנה) , וכן עורך דין.

בעל משרד עריכת דין (רואה חשבון), בקריית הממשלה בחיפה.

תחום התמחותו דיני מיסים, משפט מסחרי ,דיני עבודה ובנקאות. מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World , אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס. מיקום המשרד: קריית הממשלה פל ים  7, חיפה, טל: 8621350- 04, פקס: 8621349- 04, פל': 5443671- 050  e-mail: cpa-adv-itamar@bezeqint.net                        
התגיות של המאמר: ביטוח לאומי
מאמרים נוספים בנושא • חוק ומשפט - כללי
פרופ' גרוס, מאיר את תשומת ליבם של כל המבקשים לכהן בתפקיד הדירקטור כי המגמה היא לראות בכך מקצוע הדורש סטנדרט מסוים – יותר לא מדובר בסטנדרט התנהגות של "אדם סביר", אלא בסטנדרט התנהגות של "מקצוען סביר".
מאת: איתמר כוכבי  |  קטגוריה: • חוק ומשפט - כללי  |  פורסם בתאריך: 28.12.2017  |  צפיות: 221
חוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 מכיר במשכנתא כאחת מבין הזכויות הקנייניות בישראל. בהתאם לסעיף 4 לחוק, משכנתא היא "מישכון של מקרקעין". הגדרת "מישכון" קבועה בסעיף 1 (א) לחוק המישכון, התשכ"ז-1967, ולפיה, מישכון
מאת: איתמר כוכבי  |  קטגוריה: • חוק ומשפט - כללי  |  פורסם בתאריך: 23.11.2017  |  צפיות: 244
סביב המושג חברת בניה קבלנית קיים ערפול מסוים, שכן אין לו הגדרה קבועה. ניתן לומר כי חברת בניה היא גוף המועסק בשלב כלשהו בחיי פרויקט הבניה. ייתכן והחברה תהיה אחראית על החלק ההנדסי – הקמה פיזית של הפרויק
מאת: איתמר כוכבי  |  קטגוריה: • חוק ומשפט - כללי  |  פורסם בתאריך: 22.11.2017  |  צפיות: 222
שם הקורס: עקרונות החשבונאות וניתוח דוחות כספיים מספר הקורס: 250.5460 מועד הבחינה: 17.10.2017. שם המרצה: ד"ר איתמר כוכבי - רואה חשבון ועורך דין שעות קבלה: בתיאום מראש דואר אלקטרוני: cpa-adv-itamar
מאת: איתמר כוכבי  |  קטגוריה: • חוק ומשפט - כללי  |  פורסם בתאריך: 31.08.2017  |  צפיות: 341
בֵּית מִשְׁפָּט לִתְבִיעוֹת קְטַנּוֹת סימן ה' (בתי משפט לתביעות קטנות)‏, לפרק ב' (בתי המשפט‏), של חוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984‏, מסדיר את סמכות השיפוט של בתי המשפט לתביעות קטנות, קובע ראיות
מאת: איתמר כוכבי  |  קטגוריה: • חוק ומשפט - כללי  |  פורסם בתאריך: 04.07.2017  |  צפיות: 305
קרן הפנסיה הינה סוג של גמלה לטווח ארוך, המשולמת בצורת תשלום כספי. הגמלה משולמת באופן קצבתי, מידי פרק זמן קבוע (בד"כ חודש), לרוב לשכיר. הגמלה משולמת למשך תקופה מוגדרת (בד"כ עד סוף שארית ימיו של העמית)
מאת: איתמר כוכבי  |  קטגוריה: • חוק ומשפט - כללי  |  פורסם בתאריך: 01.03.2017  |  צפיות: 504
שאלות הבהרה נועדו להבהיר את חוות הדעת שאולי אינה ברורה או מדוייקת דיה, להבנה במידה הרצויה. השאלות באות להבהיר באופן טבעי וקליל את הדברים אשר לא היו ברורים לבעלי הדין, בחוות דעתו של המומחה.
מאת: איתמר כוכבי  |  קטגוריה: • חוק ומשפט - כללי  |  פורסם בתאריך: 01.03.2017  |  צפיות: 364
"ריבית" – כל תמורה הניתנת בקשר עם מילווה ויש בה משום תוספת לקרן, לרבות דמי עמילות ודמי נכיון המשתלמים כאמור, בין שנקראים בשם ריבית ובין שנקראים בשם אחר, למעט כל סכום המתווסף לקרן עקב תנאי הצמדה לשער ה
מאת: איתמר כוכבי  |  קטגוריה: • חוק ומשפט - כללי  |  פורסם בתאריך: 23.01.2017  |  צפיות: 484
חברה בע"מ (בעירבון מוגבל), הינה למעשה הגדרה משפטית. המשמעות היא, שהחברה מהווה ישות משפטית וחשבונאית נפרדת מבעליה. כתוצאה מכך, לא ניתן לרדת לנכסי הבעלים כתוצאה מהתחייבות החברה. דהיינו, לא ניתן לדרוש מב
מאת: איתמר כוכבי  |  קטגוריה: • חוק ומשפט - כללי  |  פורסם בתאריך: 31.10.2016  |  צפיות: 493
הארכת מועד הינה דחיה או השהיה הניתנת מטעם רשות. הארכה ניתנת לדוגמא, לצורך הגשת ערעור או ערר או בקשת רשות ערעור בו המערער חייב בהגשתו תוך פרק זמן קצוב אשר נקבע בחוק.
מאת: איתמר כוכבי  |  קטגוריה: • חוק ומשפט - כללי  |  פורסם בתאריך: 10.10.2016  |  צפיות: 579

שלום אורח

הוספת מאמר חדש

מאמרים חדשים

הכרויות מאוקראינה


מידע נוסף

אודות מאמרים באהבה
מפת האתר

השימוש באתר בהתאם לתנאי השימוש - כל הזכויות שמורות © למאמרים באהבה 2011